1. מבוא

בתאריך 15/09/2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (להלן: "החוק"). החוק מבטל את הוראות פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 ואת הוראות חוק החברות, תשנ"ט-1999 ותקנותיהן, ביחס להליכי חדלות פירעון המוחלים על תאגידים.

להלן עיקרי הליך חדלות הפירעון לגבי תאגיד בלבד:

• הליכי חדלות פירעון של תאגיד, אשר נפתחולאחר תאריך 15/09/2019, יתנהלו בהתאם להוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018 ותקנותיו בהתאם להחלטות בתי המשפט המחוזיים ובהתאם להנחיות הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
• הליכי חדלות פירעון של תאגיד שנפתחולפני תאריך 15/09/2019, ימשיכו להתנהל בהתאם להוראות החוקים הרלוונטיים:  פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 וחוק החברות, תשנ"ט- 1999 ותקנותיהם.

מטרות החוק ביחס לתאגיד:

החוק החדש מגדיר שתי מטרות עיקריות בעניין תאגיד:

1. להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של התאגיד.
2. להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים.

מושגים מרכזיים ביחס לתאגיד:

תאגיד – לעניין החוק, הוא חברה פרטית, ציבורית ושותפות (למעט חברה לתועלת הציבור).

צו לפתיחת הליכים – צו לפתיחת הליכים ניתן על ידי בית המשפט המחוזי לבקשת התאגיד או נושה. במסגרת הצו בית המשפט רשאי להורות על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי או על פירוק התאגיד. בית המשפט רשאי להורות גם על הפעלה זמנית של התאגיד על מנת לקבל מידע נוסף מהנאמן לגבי הסיכויים לשיקום הכלכלי של התאגיד.

תכנית לשיקום כלכלי לתאגיד – המלצה המוגשת על ידי הנאמן לבית המשפט, ובה מציע הנאמן מתווה לשיקום כלכלי של התאגיד, הכוללת תכנית עסקית להפעלת התאגיד, או לחילופין מכירת פעילותו לגורם מעוניין אשר ישאיר את התאגיד כעסק פעיל. התוכנית לשיקום כלכלי מובאת לאישור הנושים ולאחר מכן לאישור בית המשפט.

קופת הנשייה – קופה בה מנוהלים כל נכסי וכספי התאגיד החל ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים. בקופה זו מרוכזים כל נכסי התאגיד שיצטברו עד למועד חיסולו. אם אושרה לתאגיד תכנית לשיקום כלכלי, תכלול קופת הנשייה כל נכס של התאגיד שנקבע במסגרת התוכנית שהיא תיכלל בקופת הנשייה.

פירוק התאגיד – מימוש נכסי התאגיד וחלוקתם לנושים, בהתאם להוראות החוק. בסיום תהליך הפירוק, התאגיד יחוסל ויחדל מלהתקיים ויימחק מרישומו ברשות התאגידים (רשם החברות).

מי יכול לפתוח הליך חדלות פירעון לתאגיד?

הליך חדלות פירעון של תאגיד יכול להיפתח על ידי אחד מהגורמים הבאים:

• התאגיד החייב עצמו.
• נושה של התאגיד.
• היועץ המשפטי לממשלה.

1. התנאים לפתיחת הליך חדלות פירעון לתאגיד על ידי התאגיד עצמו:

תאגיד יכול לפתוח הליך חדלות פירעון אם מתקיימים התנאים הבאים:

1. התאגיד נמצא בחדלות פירעון, או שפתיחת ההליך תסייע לו למנוע את חדלות פירעונו.
2. חובותיו של התאגיד עולים על סכום של 25,000 ₪.
3. התאגיד בעל זיקה לישראל, ועומד באחד מהתנאים הבאים:

• הוא רשום בישראל כתאגיד.
• הוא מנהל עסקים בישראל.
• יש לו נכסים בישראל.

4. תשלום אגרת בקשה לצו פתיחת הליכים במזכירות בית המשפט .
5. הגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים בצירוף כל המסמכים הנדרשים.

אם התאגיד מבקש, במסגרת מתן הצו לפתיחת הליכים, להורות על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי, עליו לכלול במסגרת הבקשה מתווה ראשוני לשיקומו הכלכלי ולפרט את האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלתו. בכל מקרה, לבית המשפט הסמכות לקבוע אם התאגיד יופעל או שיופנה לפירוק.

• התנאים לפתיחת הליך חדלות פירעון לתאגיד על ידי הנושה

     נושה יכול לפתוח הליך חדלות פירעון לתאגיד אם מתקיימים התנאים הבאים: 

1. התאגיד נמצא בחדלות פירעון.
2. חובותיו של התאגיד עולים על סכום 75,000 ₪. בנסיבות מיוחדות ניתן לפתוח הליך חדלות פירעון גם כאשר החובות נמוכים יותר.
3. הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים המתבססת על חזקת חדלות פירעון.

לשם כך נדרש הנושה לפרט אם נקט בהליכי גבייה ובאילו הליכים, ומדוע אין די בהם לצורך גביית החוב.

על הנושה להציג מסמכים אשר מסר לתאגיד בדרישה לתשלום חוב העולה על 75,000 ₪, ונכתבה בדרישה אזהרה לפיה אם התאגיד לא ישלם את החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונת הנושה להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים נגדו, ואכן החוב לא שולם בתוך 30 ימים ממועד מסירת הדרישה.

נושה שטרם הגיע מועד פירעון החוב כלפיו, יכול להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לתאגיד, רק בהתקיים אחד מאלה:

• התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו.
• התאגיד פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריחו מנושיו.
• מועד פירעון החוב של הנושה חל תוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה, והתאגיד לא יוכל לפרוע את החוב בתקופה הזו.
• התאגיד בעל זיקה לישראל, ועומד באחד מהתנאים הבאים:

• הוא רשום בישראל כתאגיד;
• הוא מנהל עסקים בישראל;
• יש לו נכסים בישראל.

• תשלום אגרת בקשה לצו פתיחת הליכים במזכירות בית המשפט.
• הגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים בצירוף כל המסמכים הנדרשים. הנושה רשאי לציין את העדפתו לפירוק או לשיקום התאגיד ולצרף הצעה לשיקום, אם ישנה.

1. פתיחת הליך חדלות פירעון לתאגיד

הליכי חדלות פירעון של תאגידים מתנהלים בבית המשפט המחוזי.

הבקשה תטופל במחוז המתאים, בהתאם לבקשה, לפי אחד מהבאים:

• הכתובת הרשומה של התאגיד.
• מקום עסקיו העיקרי.
• האזור בו נמצאים עיקר נכסיו.

השלבים העיקריים בהליך:

1. הגשת בקשה לפתיחת ההליך– ממועד הגשת הבקשה ועד מועד ההחלטה בבקשה.
   • בקשה לפתיחת הליכים של תאגיד תוגש לבית המשפט המחוזי.
   • מיד לאחר הגשת הבקשה בבית המשפט ועד 24 שעות לאחר מכן, מגיש הבקשה נדרש להגיש העתק הבקשה לממונה על חדלות פירעון באופן מקוון.
   • עם קליטת העתק הבקשה במערכת הממונה, תפורסם הודעה על הגשת הבקשהבאתר הפרסומים של משרד המשפטים . בהליכי חדלות פירעון לא מתבצע פרסום ברשומות.
   • התאגיד נדרש להמציא את הבקשה לצדדים בהליך בהתאם להוראות תקנות חדלות פירעון.
   • אדם העלול להיפגע ממתן הצו יכול להגיש לבית המשפט התנגדות למתן הצו בתוך 14 יום ממועד פרסום ההודעה.
   • בית המשפט יקיים דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים ובהתנגדויות שהוגשו לה בהקדם האפשרי.
2. החלטה בבקשה למתן צו לפתיחת הליכים

בית המשפט יקיים דיון בבקשה, לאחר הדיון יחליט לגבי הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים בהקדם האפשרי לאחר הדיון.

בית המשפט רשאי להחליט על אישור הבקשה למתן צו פתיחת הליכים לתאגיד או על דחיית הבקשה.

• אישור הבקשה למתן צו פתיחת הליכים יכולה להכיל אחת משלוש אפשרויות:

• שיקום כלכלי– הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד.
  בית המשפט ייתן צו שיקום כלכלי לתאגיד אם מצא שיש אמצעים כספיים המאפשרים את מימון הוצאות הפעלת התאגיד בתקופת השיקום, יש סיכוי סביר לשיקום הכלכלי של התאגיד ואין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים.
• הפעלה זמנית– יוקצה זמן (30 יום) לבדיקת הנאמן והגשת דוח להתכנות שיקום כלכלי.
• במקרים בהם בית המשפט סבור שאין מספיק מידע לקבלת החלטה, בית המשפט רשאי להורות על הפעלה זמנית של התאגיד ומינוי נאמןלצורך הכנת חוות דעת ראשונית לעניין סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד על מנת לסייע לבית המשפט להחליט האם יש סיכוי סביר לשיקום הכלכלי של התאגיד. בסיום התקופה יידון מחדש בבקשה בהתאם למידע שיוצג לו על ידי הנאמן.
• פירוק התאגיד– ביהמ"ש ייתן הוראות לביצוע הפירוק.
• אם מצא בית המשפט שהתאגיד לא עומד בתנאים למתן צו שיקום ייתןצו פירוק לתאגיד.

• דחיית הבקשה –  ביהמ"ש רשאי לדחות את הבקשה לפתיחת הליכים אם מצא שאינה עומדת בתנאים לפתיחת הליכים או שסבר שהתאגיד אינו חדל פירעון.

1. הליך שיקום – התקופה שבין מועד ההחלטה על פתיחת הליכים לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד ועד לסיום התהליך

שיקום כלכלי של התאגיד הוא החזרת התאגיד לפעילות עסקית רגילה לאחר שאושרה תוכנית השיקום על ידי הנושים ובית המשפט (בית המשפט רשאי לדחות את תוכנית השיקום הכלכלית גם במידה ואושרה באסיפות הנושים). דרכי השיקום מגוונות ועשויות לכלול שילוב של הצעות, כגון:

• וויתור של הנושים על חלק מחובות החברה ("תספורת").
• שינויים במועדי הפירעון של חובות החברה (פריסת חובות).
• הזרמת הון לתוך החברה ומכירת פעילות של החברה.

בכל שלב, רשאי בית המשפט להורות על מעבר לפירוק התאגיד, אם נראה שאין סיכוי לשיקומו של התאגיד.

עיקרי ההליך

מינוי נאמן:  במידה ובית המשפט החליט שיש מקום להורות על שיקום התאגיד, יימנה לשם כך נאמן ויורה על הקפאת ההליכים נגד התאגיד. ההודעה על מתן צו השיקום תפורסם לציבור באתר הפרסומים של משרד המשפטים.
הממונה על חדלות פירעון יגיש לבית המשפט על ההמלצה למועמדים לתפקיד נאמן.

התאגיד והנושים רשאים גם הם להציע מועמדים לתפקיד נאמן.  בית המשפט ימנה נאמן לניהול ההליך לאחר שעיין בהמלצות.

תפקיד הנאמן בשלב ראשון הוא לגבש את הדרך המיטבית לשיקומו הכלכלי של התאגיד ולנהל את עסקי התאגיד כדי לאפשר את המשך קיומו כעסק פעיל עד לשיקום הכלכלי. הנאמן נדרש להכין תכנית לשיקום כלכלי לתאגיד, להציג את התכנית להצבעת הנושים באספות נושים שעליו לכנס ולאחר מכן להעביר את פרוטוקול האסיפה ותוצאותיה לבית המשפט.

בית המשפט יחליט, לאחר שעיין בתכנית השיקום שהוגשה לו ובתוצאות הצבעות הנושים, האם לאשר את התכנית הכלכלית של התאגיד או לא.

הקפאת הליכים:  עם מתן הצו לפתיחת הליכים יוקפאו ההליכים המשפטיים נגד התאגיד משמעות הקפאת הליכים:

• לא ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר או להמשיך בהליכי גבייה שטרם נסתיימו.
• לא ניתן לפתוח או להמשיך בהליך משפטי נגד התאגיד אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים.
• לא ניתן לממש נכסים המשועבדים בשעבוד קבוע או להעביר חזקה בנכס הכפוף לשיור בעלות אלא באישור בית המשפט.
• לא ניתן לשעבד או לעקל נכס של התאגיד.

הקפאת הליכים חלה רק על התאגיד, אך בנסיבות חריגות רשאי בית המשפט להורות על הקפאת הליכים גם כנגד אדם שאינו התאגיד במקום בו צו פתיחת ההליכים הינו לשיקומו הכלכלי של התאגיד והקפאת ההליכים האישית נגד אותו אדם חיונית לשיקום התאגיד.

בקשות אלה מוגשות בעיקר על ידי בעלי שליטה בתאגיד או נושאי משרה בתאגיד משום שקיימת זיקה בין חובותיו לבין חובות התאגיד.

ניהול ההליך: הנאמן אחראי לניהול התאגיד וליישום תכנית השיקום כפי שאושרה על ידי בית המשפט.

מעבר מהליך שיקום להליך של פירוק:  בכל שלב אחרי מתן צו השיקום רשאי בית המשפט להורות על מעבר להליך של פירוק אם אין  סיכוי לשיקומו של התאגיד או אם הנושים או בית המשפט לא אישרו את תוכנית השיקום.

הגשת תביעות חוב: נושה של תאגיד המעוניין להגיש תביעת חוב, יעשה זאת במהלך 6 החודשים הראשונים לאחר מתן הצו לפתיחת ההליכים אלא אם קבע בית המשפט מועד אחר.

במידה ומבקשים להגיש תביעת חוב לאחר תום מועד ההגשה, יש לנמק בתביעת החוב סיבות שיצדיקו אישור הגשה מאוחרת.

הבקשה והתביעה יאושרו או יידחו בהתאם לשיקול הנאמן בתיק.

1. הליך פירוק – התקופה שבין מועד ההחלטה על פתיחת הליכים ופירוק התאגיד ועד לסיום ההליך.

פירוק של תאגיד הוא הליך שבו הנאמן ממש את נכסי התאגיד ומחלק את הנכסים לנושים. בסיום תהליך הפירוק, התאגיד יחוסל ויחדל מלהתקיים ויימחק מרישום ברשם החברות או ברשם השותפויות.

   עיקרי ההליך

מינוי נאמן: בית המשפט שהחליט שיש מקום להורות על פירוק התאגיד יימנה לשם כך נאמן ויורה על הקפאת ההליכים נגד התאגיד.

ההודעה על מתן צו הפירוק תפורסם לציבור באתר הפרסומים של משרד המשפטים.

הממונה על חדלות פירעון יגיש לבית המשפט ההמלצה למועמדים לתפקיד נאמן. התאגיד והנושים רשאים גם הם להציע מועמדים לתפקיד נאמן.

בית המשפט ימנה נאמן לאחר שעיין בהמלצות.

תפקיד הנאמן בהליך פירוק:

• להכריע בתביעות החוב שהוגשו נגד התאגיד.
• לפעול לרכז את נכסי התאגיד, לממש את הנכסים ולחלק את התמורה בין הנושים.
• הנאמן רשאי, באישור בית המשפט, גם להפעיל את התאגיד בתקופת הפירוק אם החליט שבדרך של הפעלה זמנית של התאגיד הוא יוכל להגדיל את החוב שייפרע לנושים.

הקפאת הליכים:

עם מתן הצו לפתיחת הליכים יוקפאו ההליכים המשפטיים נגד התאגיד.

משמעות הקפאת הליכים:

לא ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר או להמשיך בהליכי גבייה שטרם נסתיימו.

לא ניתן לפתוח או להמשיך בהליך משפטי נגד התאגיד אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים.

ניהול ההליך:

הנאמן אחראי לניהול הליך הפירוק עד לחיסולו של התאגיד, לממש את נכסי התאגיד ולחלק את הנכסים לנושים.

מעבר מהליך פירוק להליך שיקום: 

בכל שלב אחרי מתן צו הפירוק רשאי בית המשפט להורות על מעבר מהליך פירוק להליך לשיקום התאגיד אם יש סיכוי סביר לשיקומו של התאגיד

הגשת תביעות חוב – נושה של תאגיד המעוניין להגיש תביעת חוב, יעשה זאת במהלך ששת החודשים הראשונים לאחר מתן הצו לפתיחת ההליכים.

במידה ומבקשים להגיש תביעת חוב לאחר תום מועד ההגשה, יש לנמק בתביעת החוב סיבות שיצדיקו אישור הגשה מאוחרת.

הבקשה והתביעה יאושרו או יידחו בהתאם לשיקול הנאמן בתיק.

• שינויים בסדרי הנשייה וחלוקת הכספים

אחד מן השינויים המשמעותיים שבוצעו במסגרת החוק נוגע לסדרי הנשייה ואופן חלוקת הכספים בהליכי חדלות הפירעון. החוק קובע את סדר הפירעון לפיו יחולקו ככלל נכסי קופת הנשייה וזאת בהתאם למדרג נשייתי המורכב משבע קטגוריות הנשייה הבאות (בהתאם לסדר העדיפות להלן):

חובות מובטחים (בנטרול ריבית פיגורים הנצברת ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים);

הוצאות הליכי חדלות הפירעון;

חובות בדין קדימה;

חובות המובטחים בשעבוד צף;

חובות כלליים;

ריבית נוספת; ו-

חובות דחויים.

בכל דרגת פירעון יפרעו החובות לכלל הנושים באותה דרגה בשיעור שווה לפי סכומיהם וללא כל העדפה.

עם זאת, החוק מוסיף וקובע כי במקרה בו אושרה לגבי חייב שהינו תאגיד תכנית לשיקום כלכלי תבוצע החלוקה לפי הוראותיה.

• סיום ההליך

סיום ההליך יתקיים לאחר שהושלמה תכנית השיקום שאושרה על ידי בית המשפט בתכנית לשיקומו הכלכלי של התאגיד או לאחר שהושלם פירוק התאגיד, ולאחר שכספי קופת הנשייה חולקו לנושים.

הנאמן או החייב יגיש בקשה לבית המשפט לסיום ההליך.

בית המשפט יחליט על סגירת ההליך או המשכו.

בכל שלב יכול בית המשפט להחליט על סיום ההליך (או על שינוי מתווה ההליך) בהתאם לנסיבות.