בשל התפשטות נגיף הקורונה בישראל, הוצאו לאחרונה, הנחיות וצווים המורים לצמצם ככל הניתן את היציאה למרחב הציבורי לרבות מקומות עבודה.

בעקבות צווים אלה, עולה השאלה לגבי השפעתם על האמור בסעיף 15 לחוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971, לפיו, ניתן פטור לשוכר מחובת התשלום למשכיר, במידה ונמנע מהשוכר להשתמש במושכר, בין היתר מחמת נסיבות הקשורות לדרכי הגישה אליו.

לאור האמור, שוכרים רבים, לאחרונה, נטלו את החוק לידיהם, והקפיאו את התשלומים על פי הסכמי השכירות עליהם הם חתומים, באופן חד צדדי.

מקובל לחשוב, כי בעלי הנכסים הם הצד החזק, המכונה ה- כיס העמוק, אולם אין זה בהכרח נכון. ישנם רבים וטובים, שרכשו בשנים האחרונות נכס מסחרי להשקעה, כחלופה למחירי הדירות הגבוהים בארץ, ולרוב ההשקעה ממומנת בהלוואה מבנק. כך, שבהינתן שזרם התקבולים מהשכרת הנכס נפסק בבת אחת, עלולים אותם בעלי נכסים, להיקלע לקשיים תזרימיים, אי יכולת לשלם את ההלוואה שלקחו, ואף במקרים קיצוניים יותר – לאבד את הנכס לטובת הנושים (הבנק המלווה).

המשמעות של לקיחת החוק לידיים והפסקה חד צדדית של תשלומי שכר הדירה, כמפורט לעיל, היא זריקת מרץ משמעותית להרחבת המשבר הכלכלי שאנו ניצבים בפתחו, ופגיעה אנושה במשק הישראלי, ביציבותו, ויתכן אף פגיעה במערכת הבנקאית.

כפועל יוצא מכך, נוצר מצב בו, הסכם השכירות עליו חתמו הצדדים ושאמור היה לשרת נאמנה את בעל הנכס – מופר, באופן חד צידי, ואינו מגן עוד על זכויותיו,ובעל הנכס מוצא את עצמו עומד חסר אונים בפני שוכר שאינו משלם, כפי שהתחייב, עבור הנכס. יתרה מכך, לרוב, השוכר גם אינו מפנה את הנכס אלא "מקפיא" את הסכם השכירות (בעיקר את התשלומים על פיו), עד לתאריך לא ידוע.

בדיוק במקרים אלה, נבחנת מקצועיותו של עורך הדין שליווה את בעל הנכס, ודאג לחייב את השוכר בבטוחות משמעותיות, להבטחת קיומו של ההסכם. ויודגש, גם אשר אין בטוחות מספקות ו/או כאשר נדרש משך זמן ארוך כדי לממשן, עדיין פתוחה לבעל הנכס הדרך לבית המשפט, בו יתבע את השוכר על הנזקים שגרם.

לדעתנו, מאחר ומדובר באירוע קיצון, וחריג, בו המשק הישראלי מושבת כמעט לחלוטין, בהוראת המדינה, ראוי כי המדינה, תיקח אחריות, ותשפה את בעלי הנכסים במקרים אלה. או לכל הפחות, תחייב את נותני האשראי – לדחות את תשלומי ההלוואות, עד יעבור זעם, ויסתיים המשבר הנוכחי.

אם לא תעשה כן, נראה כי הדרך לקריסה כלכלית מהירה מתמיד. בימים אלה, כשמספר דורשי העבודה החדשים (רק מהחודש האחרון) מגיע כבר לכמיליון בני אדם, אם המדינה לא תתערב באופן מיידי, כדי לעצור את התופעה הפסולה הזו, או לחילופין, לסייע לבעלי הנכסים, הקטסטרופה הכלכלית שתיווצר תהא הרסנית למשק הישראלי בכללותו.

ישנם מצבים בהם המחוקק מעוניין להגן על הצד החלש לכאורה. אולם, כפי שראינו לעיל, לא בהכרח השוכר הוא הצד החלש, ובעל הנכס (המשכיר) החזק.

ובכלל, הכלל הוא כי "הסכמים צריך לקיים".

 משרדנו מתמחה בין היתר בתחום הנדל"ן, לרבות ייצוג משקיעים, בעלי נכסים ושוכרים. נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ו/או הבהרה בעניין זה ובכלל.

 * התוכן המופיע באתר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה מתן ייעוץ ובכל מקרה אין לעשות בו שימוש כאמור מבלי לקבל חוות דעת ו/או יעוץ משפטי מקצועי פרטני בהתאם לנסיבות הספציפיות. בכל מקרה מומלץ לדעתנו לבחון בטרם עת, את כל ההשלכות המשפטיות לפני נקיטת כל פעולה שהיא.