fbpx

מאמרים

מס עיזבון בישראל

Pick & Weiss Law Offices
25.6.2020
ינואר 10, 2019

בחינת הסוגיה – הטלת מס עזבון בישראל

מס ירושה או מס עיזבון הוא מס המוטל על כספים ונכסים העוברים בירושה. חוק מס עיזבון היה בין שלושת החוקים הפיסקליים הראשונים שנחקקו בכנסת בשנת 1949 בעת דיון בתקציב המדינה, ובוטל בשנת  1981, ונכון להיום אין מס ירושה ולא מס עזבון בישראל.

ההבדל בין מס עיזבון למס ירושה: מס עיזבון – הוא המס על הנכסים, בטרם בוצעה ההעברה ליורשים; מס ירושה – הוא מס המוטל על היורשים. כל יורש ממוסה בהתאם להכנסותיו ולנכסיו. כמו כן, ככל שהקרבה למוריש גדולה יותר, המס יהיה נמוך יותר. המס חל על סוגי נכסים שונים, כגון: נדל"ן, כסף, נכסים פיננסיים, כספי ביטוח חיים וחפציו האישיים של הנפטר.

יש לציין כי במדרגות מס מיסוי ירושה יניב פחות הכנסות לאוצר המדינה מאשר מס עיזבון, מאחר שלעולם יהיה העיזבון במדרגת מס גבוהה או דומה לזו של היורש.

בעבר במדינת ישראל, המס היה פטור מתרומות למדינה, לקרן קיימת, לרשויות המקומיות ולקרן היסוד; לצאצאים קרובים נקבעה מדרגת מס של 40% ואחרים של 70%.  כמו כן, החלו הקלות במס, בעיקר כלפי אלמנות ויתומים. בשנת 1979 העלו את סף המס כך ש-90% מאזרחי המדינה היו פטורים ממנו, עד שבוטל כליל בשנת 1981.

בשנת 2000 הציעה ועדת בן בסט לחדשו, אך המלצותיה לא קוימו.

בעקבות המחאה החברתית בשנת 2011 גברו הקולות שקראו להחזירו על מנת לצמצם את אי השוויון.

הצעת חוק בעניין החזרת מס ירושה הוצעה בשנת 2012 על ירושות הגדולות מסך של 15 מיליון ₪,  אך הצעה זו לא עברה. שר האוצר היוצא הצהיר שהוא בעד מס ירושה, לעומת הורדת מסים אחרים. אך בכל זאת, לא קודם הנושא ולא נחקק מחדש חוק מס עיזבון בישראל.

יחד עם זאת, למרות שאין כיום מס עיזבון, במקרים מסוימים יכול להיות מוטל מס על העיזבון. כך למשל, מקרקעין שהתקבל בירושה פטור ממס, אך במידה והיורשים מעוניינים לחלק את החזקה בנכס באופן השונה מהכתוב בצוואה – היורשים ישלמו מס רכישה ומס שבח בהתאם לשינוי הזכויות מהכתוב בצוואה.

על אף שנכון להיום לא קיים בישראל מס עיזבון השאלה אינה יורדת מסדר היום והנושא מעורר דיון בין היתר, בנוגע לנושאים הבאים: ההשפעה הכלכלית על העשירים, העברה בין דורית, דילמות הכרוכות בהכרעה בין יעילות כלכלית לבין פרוגרסיביות של מסים, ליחסים בין הורים לילדים ולהתייחסות הממשלה לסוגיות של שוויון הזדמנויות.

המתנגדים למס העיזבון טוענים שהוא אינו מוסרי שכן הוא מוטל על אדם בשעת צערו וכי כבר שולם מס הכנסה על הנכסים ולפיכך מתקיים כפל מס. זאת ועוד, המס פוגע בצמיחה הכלכלית משום שהוא מעודד את המוריש לעבוד פחות ולחסוך פחות, פוגע בעסקים משפחתיים. כמו כן, המס פוגע בתמריץ לחסוך משום שכאשר מטילים מס על הירושה מחיר הירושה גדל. מצב זה, יכול להקטין את החיסכון המצרפי ובסופו של דבר לפגוע במשק. הפחתת החיסכון יכולה להוביל לגירעון במאזן התשלומים ובתנאים מסוימים אף למשבר כלכלי.

מאידך, התומכים במס עיזבון טוענים, כי התרומה החשובה של חבות במס העיזבון הינה לצמצום אי שוויון בחברה וצמצום אי השוויון שנוצר מריכוז ההון בידי מעטים לאורך דורות. בשנים האחרונות קיימת מגמה עולמית של החרפת האי שוויון בהכנסות, וחשיבותו של מס העיזבון קריטית למערכת מיסוי פרוגרסיבית. יובהר כי אי שוויון יכול לגרור עמו השפעות חיצוניות שליליות על כלל החברה. כשהעושר הינו בידי מעטים הדמוקרטיה מאוימת, ויש חשש לטוהר ההחלטות הכלכליות המתקבלות במערכת הפוליטית ובעלי ההון יכולים להגדיל עוד את עושרם ואת רווחתם, לעתים על חשבון שאר האוכלוסייה.

מס ירושה בעולם

משנת 2000 יש מגמה עולמית של ביטול המס. כמו כן, לעומת מדינת ישראל, מדינות רבות בעולם מטילות מס עיזבון או מס ירושה.

מס עיזבון במדינות OECD – יש להבחין בין מס עיזבון למס ירושה. כאמור, ההבדל העיקרי ביניהם הוא שמס עיזבון מוטל על סך העיזבון כולו, ומס ירושה מוטל על היורש בלבד. היתרון במס עיזבון הוא הפחתת החיכוך בין האזרח לרשויות המס והקטנת העלויות המנהליות.

בריטניה – הטילה לראשונה מס  עיזבון בשנת 1796. עם השנים ירד סכום המס עד שהגיע באופן סמלי על ירושות של 20 ליש"ט.  בפועל נגבה רק על ירושות של מעל 1500 ליש"ט. גובה המס הוא 40% על ירושות שהן מעל גובה מסוים.

ארצות הברית – קיים מס עיזבון פדרלי וכן מס ברמת המדינה ברוב המדינות. משנת 2001 החל תהליך של צמצום גובה המס והעלאת שיעור הסכום הפטור ממס. בינתיים ירד שיעור המס משיעור של 50% ל-45%.

גרמניה – גובה המס הינו 30% לילדי הנפטר ו-50% לשאר היורשים.

בצרפת  –  גובה המס החל הינו 40% לילדי הנפטר ו60% לשאר היורשים.

באיטליה – בוטל המס והוחזר בשיעור 4% לילדי הנפטר ו-8% לאחרים.

בבלגיה – המס המקסימלי 30% לילדי הנפטר ו80% לשאר היורשים.

ביפן – 50% לילדי הנפטר ו70% לשאר היורשים.

בדנמרק – קיים מס עיזבון אך לא מס ירושה.

לסיכום

למס העיזבון יש יתרונות וחסרונות, והשאלה האם לחייב במס עיזבון ו/או ירושה בישראל, אינה יורדת מסדר היום, בין היתר, קיימת דילמה הכרוכה בהכרעה בין יעילות כלכלית לבין פרוגרסיביות של מסים וכלכלה. היתרון העיקרי בהטלת מס עיזבון מבחינת כלכלית הוא השפעתו על האי שוויון, תוך הקטנת הפערים בחברה והגדלת שוויון ההזדמנויות. בחברה בה קיים אי שוויון חמור נוצרות השפעות חיצוניות, כגון חיזוק הקשר בין הון לשלטון מתהדק; האוכלוסיות החלשות עלולות לפנות לעולם הפשע; לילדי העשירים יש נקודת פתיחה טובה יותר מזו של שאר האוכלוסייה; כמו כן, מס עיזבון ומס ירושה הם חלק ממערכת המיסוי במדינות רבות ב –  OECDושכיחותם מעידה על חשיבותם במערכת מיסוי; מס העיזבון יכול לאזן מעט את מערכת המיסוי בישראל, בשיעורי מס נמוכים ובתקרת פטור גבוהה העלות של המס נמוכה.

עם זאת, חשוב לציין כי יש הטוענים שהטלת מס עיזבון אינו מוסרי שכן הוא מוטל על אדם בשעת צערו; חבות המס פוגעת בצמיחה הכלכלית משום שהיא מעודדת את המוריש לעבוד ולחסוך פחות. כמו כן, הפחתה בחיסכון יכולה להוביל לידי גירעון במאזן התשלומים ובתנאים מסוימים אף למשבר כלכלי. קיימת אפשרות לשקול תכנון מס לגיטימי לפני הפטירה או לפני קיום הצוואה. טענה נוספת היא, כי ישראל מהווה מעין מקלט מס ירושה לתושבים ממדינות זרות ומס ירושה עלולה לפגוע בהם ובהשקעות שהם מכניסים לישראל. בישראל מצטרפת גם התנגדות המפלגות הדתיות אשר טוענות כי מס ירושה מנוגד להלכה.

לפיכך, במיוחד בימים אלה בהן הכלכלה בגירעון חמור במדינת ישראל בשל התפשטות נגיף הקורונה, וההכנסות נמוכות מהצפוי ממסים ואנשים רבים נמצאים בחוסר וודאות כלכלית, והחוסר שנוצר בקופת המדינה – יש חשיבות רבה להתכונן מבעוד מועד ולתכנן כבר היום את העיזבון והעברתו, באם יוטל מס ירושה ו/או מס עיזבון וכפי שהוצע כבר בעבר על ידי המדינה להטיל מס עיזבון רטרואקטיבית, שכן הממשלה יורה לכל הכיוונים, תוך פגיעה בבעלי הכנסות גבוהות כנמוכות, מקצצת תקציבים ומעלה מסים.

משרדנו מתמחה בייעוץ מס ליחידים ולמשפחות עתירי הון במציאת דרכים לגיטימיות לתכנון המס והעברת רכוש בין דורות.

אין לראות באמור לעיל משום המלצה ו/או חוות דעת ובכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ מקצועי פרטני, בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה. נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ו/או הבהרה בענין זה ובכלל.
אין להעביר ו/או להפיץ את האמור בחוזר זה לכל גורם שהוא למעט זה אליו ממוען החוזר. אין להעתיק ו/או לצלם ו/או לעשות כל שימוש בחוזר זה, ללא רשות מראש ובכתב מהח"מ.
חוזר זה הינו כללי בלבד. אין לעשות כל שימוש באמור בחוזר מבלי לקבל חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי מקצועי פרטני בהתאם לנסיבות הספציפיות.

מאמרים

יצירת קשר

Thank you!
We will contact you soon