השאלה המשפטית:
האם המערערת הייתה תושבת ישראל בשנים 2006-2007 והאם הכנסותיה מעבודתה בחו"ל חייבות במס בישראל?
עובדות המקרה:
המערערת היא אזרחית ישראלית. בזמן עבודתה בחב' "צים" הוצע לה לעבור לעבוד בחב' בת של צים- "גולדסטאר" בהונג קונג ובנובמבר 2005 יצאה המערערת מישראל להונג קונג להכנת הסידורים למעבר המשפחה.
בינואר 2006 עזבו בעלה וילדיה את הארץ והצטרפו אליה. בעלה התפטר מהעבודה (לא עבד בהונג קונג אלא למד שפה ועסק בטיפול ענייני הבית).
הילדים השתלבו בביה"ס בהונג קונג
גולדסטאר שכרה למערערת ומשפחתה דירת מגורים בהונג קונג
את דירתם בישראל השכירו לשוכרים שונים
קיבלה מצים תלוש שכר מנוכה במקור (התייחסה למערערת כתושב ישראל שיש לו הכנסה מיגיעה אישית שהופקה או נצמחה מחוץ לישראל – ס' 67א' לפקודת המס)
המערערת נדרשה לשלם גם מס על הכנסותיה בהונג קונג
שכרה שולם במטבע זר
ניהלה את חשבונותיה בבנק מקומי בהונג קונג
כשחזרה לישראל הגישה בקשה להחזר מס מהסיבה שבתקופה בה הייתה בהונג קונג היא לא הייתה "תושבת ישראל". בקשתה נדחתה והוצא לה שומה בצו מהנימוק שהמערערת הייתה תושבת ישראל בשנות המס 2006-2007 וכי לא התקיימו התנאים לניתוק תושבות קבע מישראל ועל כך הערעור.
החלטת ביהמ"ש:
לאחר תיקון הפקודה בשנת 2003 הורחבה תחולת המס ונקבע שבכדי שתחול חבות מס בישראל יש להוכיח רק זיקה של הנישום לישראל. הזיקה הנדרשת היא זיקה של "תושבות" בהתאם לס' 1(א) ו 1(ב) לפקודה. המבחן שאומץ ע"י המחוקק לקביעת מקום התושבות הפיסיקלית של הנישום מבוסס על מיקום מרכז חייו של הנישום:
חזקת הימים: הפקודה קובעת חזקת תושבות שמבוססת על מס' ימי שהייה בישראל (חזקה עובדתית הניתנת לסתירה) המורכבת מ-2 חלקים:
1) לפי ס' 2(א) להגדרה: מתייחס לימי השהייה בישראל בשנת המס בלבד. החזקה תתקיים במקרה בו אדם שהה בישראל יותר מ-183 ימים בשנת המס.
במקרה דנן, המערערת ובני משפחתה לא שהו בשנות המס המדוברות מעל 183 ימים בישראל ולכן אין תחולה לחלק זה של החזקה.
2) לפי ס' 2(ב) להגדרה: על פיו יש לבחון את מס' ימי השהייה בישראל של הנישום על פני 3 שנות מס – שנת המס שבדיון ושנתיים לפניה. כדי שתקום חזקת הימים צריך להוכיח כי הנישום שהה בישראל ב- 3 השנים הרלוונטיות סה"כ 425 ימים ובנוסף, להוכיח שהנישום שהה בישראל לפחות 30 ימים בשנת המס שבדיון (אם הוא שהה בשנת המס שבדיון פחות מ 30 יום- לא תחול החזקה).
בשנת 2006 – המערערת הייתה בישראל 42 ימים, בשנת 2007– המערערת הייתה בישראל 31 יום. משמע, ב-2 שנות המס מתמלא התנאי הנוסף.
בשנת 2006- התקיים גם התנאי לגבי 425 יום בשנים 2004-2006 בהם הייתה המערערת בישראל (עולה כי חזקת הימים מתקיימת בשנה זו). בשנת 2007– תקופת השהייה ב- 2005-2007 מדובר ב 411 ימים (פחות מהתקופה הנדרשת להוכחת חזקת הימים)
במידה וחלה חזקת הימים, כל אחד מהצדדים יכול לסתור אותה ולשכנע כי מרכז החיים לא היה בישראל. יש לבחון האם אכן שונה מקום מרכז החיים ומהו המועד בו שונה.
מקום מרכז החיים של נישום נבחן ע"פ סממנים אובייקטיבים (הזיקות הפיסיות והכלכליות של הנישום) וע"פ סממנים סובייקטיביים (כוונתו ורצונו של הנישום):
הסממנים האובייקטיביים:
העובדה כי נישום משנה את מרכז חייו ומותיר אחריו נכסי נדל"ן/חשבונות בנק וכד' לא מספקת כדי לקבוע שמרכז חייו נותר במקום בו שהה בעבר מאחר והחזקת נכסים במקומות שונים בעולם היא תופעה נפוצה.
גם החזקת חשבונות בנק שלא פעילים לצרכים שוטפים לא יכולה להיחשב לזיקה מספקת במיוחד שברור כי את הפעילות הכספית השוטפת ניהלו המערערת ובני משפחתה בחשבון בנק פעיל בהונג קונג.
בחינת הסממנים הסובייקטיביים:
המערערת ראתה בהונג קונג את מרכז חייה וחיי משפחתה למשך מספר שנים אך עדות נישום לא מספקת כדי לקבוע את הזיקות הסובייקטיביות אלא ניתן ללמוד על כך מהתנהגות חיצונית– בעלה התפטר מעבודתו (פיטורים בניגוד ליציאה לחופשה, מעיד על כוונה לשינוי מרכז חיים לתקופה ממושכת), העברת הילדים ללימודים בהונג קונג, השכרת הדירה בישראל לזמן ארוך.
לגבי העובדה שצים שילמה את המשכורת בניכוי מס במקור מתוך הנחה שמדובר בתושבת ישראל, אינה מספקת כדי לשנות את המסקנה לגבי שינוי מקום התושבות. זה לגיטימי שמעסיק לא יחליט אם שונה מקום התושבות וימתין שהעובד יפנה לרשויות המס.
הערעור התקבל והשופט הורה על ביטול שומות המס שהוצאו למערערת לשנים 2006,2007.
בלוקצ'יין היא הטכנולוגיה שעליה מבוסס הביטקוין (קיימת כבר משנת 2009), שחוללה מהפיכה בעולם העסקי וכעת מגיחים ניצניה גם לעולם המשפט. בלוקצ'יין היא טכנולוגיה המאפשרת […]
בעקבות הזינוק החד של המטבעות הדיגיטליים ובעיקר הביטקוין שהינו המטבע המוביל בשוק, והצורך למלא את הגרעון בקופת המדינה, רשות המיסים נוקטת בצעדים אקטיביים ואגרסיביים […]
לאחרונה פורסם, כי בעקבות מידע של היחידה למיסוי בינלאומי בחטיבה המקצועית ובשיתוף הרשות לאיסור הלבנת הון, עורך דין בתחום המס הבינלאומי והנאמנויות נעצר ונחקר […]
בשל משבר נגיף הקורונה, מרחבי העולם עושים עלייה לישראל בין אם מדובר בעולה חדש, תושב חוזר ותיק ותושב חוזר רגיל – הרוב מעדיפים את […]
בשוויץ, בית המשפט הפדרלי העליון פסק בשנת 2012, כי בנקים חייבים להשיב ללקוחותיהם, בהם גם ישראלים רבים, סכומי כסף בגין עמלות שונות כולל "עמלות […]
מבוא בתאריך 15/09/2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (להלן: "החוק"). החוק מבטל את הוראות פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 ואת הוראות […]
מענק פעימה ראשונה ו – שניה לעצמאים ומענק לבעלי שליטה להלן הסבר מפורט לפיצוי לעצמאים ובעלי שליטה עקב משבר הקורונה על פי רשות המיסים: […]
אין חולק, כי בעקבות משבר הקורונה 2020, והמשבר הכלכלי העצום שמגיע בעקבותיו, העולם שהכרנו, כבר לא יהיה אותו דבר. אחד היתרונות במשבר המתרחש עלינו […]
דירקטור הפך, במהלך השנים, ל"חשוף בצריח" העומד בסיכון לתביעות; במיוחד בימים קשים אלה, לאור הקריסה הכלכלית על רקע משבר נגיף הקורונה, עסקים רבים במשק […]
ישנם מספר מאפיינים לכל משבר פיננסי. בתקופות אלה, קשה יותר לקבל מימון/ אשראי בנקאי, עסקים רבים נקלעים לקשיים (בעיקר תזרימיים), עובדים רבים מפוטרים, וישנה […]