fbpx

מאמרים

מימון המונים הוא הטרנד הבולט ביותר בשנים האחרונות בתחום גיוסי כספים

Pick & Weiss Legal Offices
20.10.2014
ינואר 17, 2019

מימון המונים הוא הטרנד הבולט ביותר בשנים האחרונות בתחום גיוסי כספים. מדובר בפתרון חדש יחסית המיועד בעיקר לחברות קטנות, יזמים ואומנים אשר נפתחה בפניהם היכולת לגייס כספים מכל הציבור, כמעט ללא חסמים. הפופולריות של מימון ההמונים מתבססת בעיקר על תפוצתן של הרשתות החברתיות ועל הפופולריות ההולכת וגוברת של קונספט ה"שיתוף" (peer to peer). אחת הדוגמאות המפורסמות למימון המונים, היא הקמפיין הראשון של אובמה לנשיאות ארצות הברית בשנת 2008. אובמה וצוותו פעלו במקביל בכל האמצעים הטכנולוגיים שעמדו לרשותם (רשתות חברתיות, טוויטר וכיו"ב) וכך הצליחו לשבור את מעגל התורמים שהיה מקובל עד אז בארה"ב.


גיוס הכספים דרך מימון המונים, יכול להיעשות למטרות מגוונות ובדרכים מגוונות. כיום, מימון המונים נעשה בעיקר באחד משני אופנים: הראשון הוא גיוס כספים על בסיס תרומה, קרי ארגונים שונים הפועלים ללא מטרות רווח, מגייסים תרומות ברשת לשם פעילותם, ואינם מציעים תמורה ממשית עבור התרומה. האופן השני הוא גיוס על בסיס תמורה ישירה עתידית. כלומר, גיוס הכספים נעשה כך שבתמורה להעברת התשלום, זכאי המשקיע לקבל מוצר או שירות כלשהו, אשר מהווה מעין החזר על השקעתו.

בשנים האחרונות, ניתן לזהות כיום כי התחום של מימון המונים צועד לעבר כיוון חדש ומהפכני הרבה יותר: התחום של גיוס משקיעים במימון המונים על בסיס מתן מניות. בגיוס על בסיס מניות, החברה מגייסת מימון ממשקיעים, ומעניקה להם בתמורה מניה בחברה, באמצעותה יכול המשקיע להצביע ואו לקחת חלק בחלוקת רווחים עתידית, אם תתקיים. בגיוס על בסיס מניות הסיכון המשקיע נוטל סיכון, שהרי אין כל ערובה להצלחת המיזם המגייס. בשל הסיכון המובן מאליו, המחוקקים ברחבי העולם לא ממש יודעים איך להתמודד עם הקונספט הזה של מימון המונים על בסיס מניות.

בישראל, המחוקק לא ערוך כלל להתמודד עם כל נושא מימון ההמונים. סעיף 15 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, קובע כי "לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו". לכך קיימים מספר חריגים, המאפשרים פטור מתשקיף: (1) הצעה למשקיעים שמספרם אינו עולה על 35. (2) הזמנה פומבית לנהל מו"מ לרכישת ני"ע. (3) הצעה ל"משקיעים כשירים" (מסווגים).(4) הצעה "קטנה".

"פטור ה-35", אומר למעשה כי ניתן להציע לעד 35 ניצעים בהצעה אחת, או לחילופין עד 35 אנשים שרכשו ניירות ערך כלשהם של המציע בשנה (מה שכמובן לא מאפשר לפרסם בציבור הצעה לרכישת מניות). "משקיעים כשירים" אינם נספרים לעניין מגבלת מספר הניצעים. משקיעים כשירים, הינם: גופים מוסדיים ישראלים הפועלים בשוק ההון (קרנות נאמנות, מבטחים, קרנות פנסיה וכו'), תאגידים זרים (הדומים במהותם לגופים הישראלים המצוינים לעיל, באישור הרשות), בעל שליטה, מנכ"ל ודירקטור בתאגיד המציע, תאגידים גדולים (הון עצמי מעל 50 מיליון ש"ח) ויחידים מתוחכמים (שווים מעל 12 מיליון שקלים, וכן עומדים בקריטריונים מסוימים של היקף סחר בשוק ההון). פטור "ההצעה הקטנה", אומר כי ניתן להציע הצעה שתמורתה המרבית – 2,619,000 ₪.שיעור מרבי מהון התאגיד בהצעה אחת – 5%. כמו כן, שיעור מרבי מהון התאגיד של כל ההצעות באותה שנה – 10%. ניתן להציע עד ל-75 משקיעים בהצעה קטנה.

בתחילת שנת 2013 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק ניירות ערך (תיקון – מימון חברתי לעסקים), התשע"ד–2013, ביוזמתו של אבישי ברוורמן, לשעבר ח"כ מטעם מפלגת העבודה ויו"ר ועדת הכלכלה, אשר הינו פרופ' לכלכלה (כיום אינו חבר כנסת). היו קולות רבים שטענו כי אימוץ הצעת החוק של ח"כ ברוורמן תגרום בעיקר לנזק לעולם היזמות הישראלי, לאור הכשלים הרבים בהצעה. בספטמבר 2013 הוגש מסמך עבודה על ידי "הארגון הישראלי למימון המונים" בשיתוף פעולה עם בכירים במשק הישראלי. בנייר העמדה ישנה רשימה של הצעות להתמודדות עם הרגולציה והדין בישראל, וזאת במטרה להזרים לפחות אחוז אחד מתוך הכספים המושקעים כיום אל עבר נתיבי מימון המונים, זאת על מנת לסייע לעסקים קטנים. בין יתר ההצעות שעומדות על הפרק הינם אימוץ תקנות ופתרונות אמריקאים.

בתחילת שנת 2014, פרסמה ועדת אורגד-שטרית את המלצותיה. ועדת אורגד-שטרית, הינה ועדה מיוחדת שקמה לצורך בחינת רפורמה בקידום השקעות בחברה ציבורית, הפועלות בתחום מו"פ. בהמלצות הוועדה נקבע, כי על מנת לאפשר לחברות סטרט-אפ לגייס הון בשלב ה- Seed, (שלב ראשוני בגיוס הון עבור סטרט-אפ, שלרוב קודם לתהליך הפיתוח והמחקר העיקרי) יש לייצר עבורן מסלולי גיוס חוץ-בורסאיים בהם לא יידרשו להוצאות כבדות דוגמת אלה המתחייבות מהנפקה בורסאית, ויש לפטור אותן מחובת פרסום תשקיף לפני גיוס (כמתחייב בחוק ניירות ערך). אחד המסלולים האפשריים שהציגה הוועדה הוא גיוס הון באמצעי מימון המונים. הוועדה המליצה, למשל, כי על מנת לפתוח במהלך גיוס הון תידרש החברה לגייס לפחות 10% מסכום הגיוס המבוקש מידי משקיע מתוחכם ("אנג'ל") שאינו צד קשור לחברה המגייסת, באותם תנאים שיוצעו לציבור המשקיעים באמצעי מימון המונים. המשקיע המתוחכם יוכל להתנות את השקעתו בהשלמה מוצלחת של הגיוס באמצעי מימון המונים, כל עוד יהיה מחויב לבצע את ההשקעה מיד עם השלמת הגיוס.

הסכום המקסימלי אותו תוכל לגייס חברה במהלך שנה אחת הוא 2 מיליון שקלים, כאשר בפרק זמן זה יוכל משקיע אחד להשקיע עד 20,000 שקל במצטבר ולא יותר מ-10,000 שקל בהשקעה בודדת. ההמלצות כוללות גם מפתח השקעה גבוה יותר למשקיעים אמידים: משקיע בודד שהכנסתו השנתית נעה בין 750,000 שקל ל-1.5 מיליון שקל לשנה, יוכל להשקיע בכל 12 חודשים עוקבים עד 5% מהכנסתו השנתית ועד 15,000 שקל בהשקעה בודדת. משקיע שהכנסתו השנתית גבוהה מ-1.5 מיליון שקל יוכל להשקיע בכל 12 חודשים עוקבים עד 5% מהכנסתו השנתית (אך לא יותר מ-100,000 שקל) ועד 20,000 שקל בהשקעה בודדת.

הוועדה התייחסה למכשול העיקרי שעומד בפני גיוס המונים דרך מניות, והוא נושא השקיפות, לא הציעה הוועדה מספר דרכי התמודדות. הוועדה המליצה לנסח ולפרסם חוזה השקעה סטנדרטי שישמש מודל השוואה למשקיעים. כמו כן, בנוסף להצגת דוחות כספיים אחרונים ולדו"ח דירקטוריון (שינוסחו על פי הוראות חוק החברות), החברה המגייסת תידרש להציג למשקיעים גם תוכנית עסקית עדכנית ופירוט לגבי בעלי החברה. החברה המגייסת תצטרך גם לחשוף את מבנה ההון בחברה ואת פרטיהם של חברי הדירקטוריון והמנכ"ל, וכן מידע בנוגע למהלך הגיוס עצמו – השימוש המיועד להון, יעד הגיוס ומחיר המניות. לאחר הגיוס תהיה החברה מחויבת לערוך דוחות כספיים על פי הוראות חוק החברות (עבור חברה פרטית שאינה תאגיד מדווח), להעבירם לרשם החברות ולהציגם באסיפת בעלי המניות.

המלצות הוועדה עוד פירטו, כי את מהלכי גיוס ההון יוכלו החברות לבצע על גבי פלטפורמה אינטרנטית, כל עוד אותה פלטפורמה תפרסם את כל המידע הדרוש לגבי הגיוס וכן תהיה כפופה לביקורת של רשות ניירות ערך. כמו כן, עבור כל מהלך גיוס ימונה רכז גיוס, תפקיד שאותו יוכל למלא חתם או מנהל תיק השקעות. תפקידו של רכז הגיוס יהיה לוודא שהחברה המגייסת והמשקיעים עומדים בכל תנאי הרגולציה וכי החברה המגייסת תקבל את ההון שגויס רק לאחר שמהלך הגיוס הושלם בהצלחה. כל עוד מהלך הגיוס נמשך, יוכל כל משקיע לחזור בו מהשקעתו ולקבל את כספו בחזרה.

הצעת החוק
ב-27 ליולי 2014, פרסמה הרשות לניירות ערך הצעת הסדרה להתרת גיוסי המונים בפטור מתשקיף עבור עסקים קטנים ובינוניים. הצעת החוק פורסמה לעיון הציבור על מנת לקבל הערות מן הציבור (עד סוף ספטמבר 2014). מתוך עקרונות המתווה בהצעת החוק:מגבלות על היקף הגיוס וסכום ההשקעה– על פי המוצע, סכום הגיוס המרבי של תאגיד מגייס במהלך תקופה של שנה הוא מיליון שקלים וככל שההצעה מלווה ב"משקיע מתוחכם", סכום הגיוס המרבי יעמוד על שני מיליון שקלים. בנוסף, מוצע לקבוע מגבלות ביחס לסכום ההשקעה המרבי מצד משקיע בודד כך שזו תעמוד על 5,000 שקלים להשקעה בודדת, ולא יותר מ- ₪ 10,000 שקלים בשנה.

הגבלת המודל לגיוסי חוב בלבד– בשונה מהתקנות שגובשו על בסיס המלצות ועדת המו"פ, ההסדרה המוצעת מציעה להגביל את הגיוסים אשר יתבצעו במסגרתה לגיוסי חוב בלבד. זאת בין היתר על רקע פגישות שקיימה הרשות עם גורמים שונים בשוק מהן עלה כי גיוסים של מניות פחות רלבנטיים עבור פלח העסקים הקטנים והבינוניים (שאינם חברות מו"פ.) בנוסף, תחימת הגיוסים לגיוסי חוב בלבד מקלה על ההתמודדות בהיבטים שונים של ממשל תאגידי.

חובות ומגבלות ביחס לפורטל המימוני – על פי המוצע, הפורטל המימוני יהיה גוף מפוקח על ידי הרשות, כאשר הפורטלים יהיו כפופים לרגולציה ולתנאי כשירות בדומה להסדר הקיים עבור חתמים. בנוסף, מוצע להסדיר את חובותיו ותפקידיו של הפורטל המימוני ובכללם: לוודא עמידת התאגיד המגייס בחובות המוטלות עליו, לוודא פרסום מידע על החברה המגייסת, רישום והחזקת אגרות החוב שהונפקו על ידי התאגיד המגייס, הגנת הפרטיות ואבטחת המידע באתר.

דרישות גילוי – מוצע לקבוע כי התאגידים המגייסים יחויבו לדווח במסגרת הפורטל המימוני את הדיווחים בהן חייבות חברות פרטיות לדווח לרשם החברות לפי הוראות חוק החברות, התשנ"ט- 1999 וכן הם יחויבו בדיווחים נוספים אודות העסק וההצעה המתבצעת לציבור. בכלל זה, יידרש התאגיד המגייס לפרסם במסגרת הפורטל המימוני תכנית עסקית עדכנית, פרטי היזמים ונושאי משרה, תיאור הבעלות ומספר העובדים בחברה.

תמיכת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, במשרד הכלכלה– מוצע לקבוע כי תאגידים אשר יורשו לגייס בהתאם להסדרה המוצעת יהיו תאגידים אשר נבדקו על ידי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, או גופים הפועלים מטעמם, בהתאם לאמות מידה שייקבעו. לחילופין, תאגידים אשר הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, או גופים הפועלים מטעמה, השקיעו בהם בפועל, בהיקף שלא יפחת מ-% 31מסכום אגרות החוב.

משקיע מתוחכם – ליווי ההצעה על ידי "משקיע מתוחכם" אשר משקיע בהצעה באותם תנאים כשל יתר המשקיעים נועד לשרת שלושה היבטים הנוגעים לגיוס: 1) עריכת בדיקת נאותות של העסק; 2) תמחור החוב; 3) ניהול החוב, וגבייתו. ההנחה היא שלכל משקיע קטן בפני עצמו לא יהיה כדאי כלכלית לבצע הליכים אלו ולכן חיוני שיהיה משקיע בעל סכום השקעה רב יחסית ובעל מומחיות שיפעל בשמם של כלל המשקיעים. ואולם, מפגישות שקיימה הרשות עם גורמים רלבנטיים בשוק עולה כי לאור היקפם הנמוך של סכומי הגיוס, והנטלים הכרוכים במילוי תפקיד משקיע מתוחכם, ישנו ספק ממשי בדבר קיומו של משקיע מתוחכם פוטנציאלי אשר ניתן יהיה לרתום לטובת המודל.

בכנסת הקודמת ה-19, דנו בהצעת החוק של פרופ' ברוורמן. בפתח הישיבה אוחדה ההצעה של היו"ר עם הצעה של רשות ניירות ערך לתקן את החוק לקידום השקעות הון בחברות היי-טק, שנועדה להסדיר מימון חברתי לחברות הזנק העוסקות במחקר ופיתוח – ונקבע כי ההצעות יוכנו לקריאה שנייה ושלישית. היו"ר ברוורמן הציג את הצעתו ואמר כי הרעיון הוא לאפשר לחברות קטנות ובינוניות לגייס סכומי כסף קטנים מציבור רחב של משקיעים, ולתת מענה הן לחברות הזנק והן לעסקים קטנים ובינוניים – שהליך גיוס כסף בשוק ההון הישראלי הוא יקר ומסורבל מבחינתן. כעת, משנבחרה ממשלה כנסת חדשה, יש לראות מתי שוב יקדישו זמן לנושא, וכמה זמן שוב העניין "ייתקע". פקידי האוצר תחת שר האוצר משה כחלון, עמלים על תוכנית להבראת המשק והחזרת מגמת הצמיחה. לפי פרסומים בתקשורת, חלק מן הצעדים שנלקחים בחשבון, הוא לאפשר גיוס דרך מימון המונים. מכל מקום, נראה שגיוס המונים על בסיס מניות הוא בבחינת עתיד בלתי נמנע.

מאמרים

יצירת קשר

Thank you!
We will contact you soon